הסיפור של איילה

ל”בוני עולם”, האנשים שבכלל אי אפשר להודות להם.

אפשר להודות על מתנה, אפשר להודות על מתנה גדולה. גם על סכומים גדולים כמו שהוצאתם עבורנו אפשר אולי להודות, אבל לא על מה שעשיתם עבורנו.

החזרתם אותנו לחיים. מי שאין לו בנים חשוב כמת, ואנחנו הרגשנו את זה על בשרינו. הגענו לשלב שבו כבר לא יכולנו אפילו להציג חיוכים. לא אחד מול השני, ואז הפך הבית שלנו להיות מקום מדכא ועצוב, שמעדיפים להישאר עוד שעה בעבודה או עם החברותא מאשר לחזור אליו. ובהמשך גם לא בחוץ, ואז עלה ים הרחמים של הסביבה עלינו על גדותיו. “היא ממש מדוכאת” “זה כבר לא פשוט שם”, ועוד פנינים מהסוג הזה.

ואז הגעתם אתם. קודם כל הפכתם ייאוש בתקווה, ובדידות בתמיכה ושיתוף. אחר כך הפכתם את משא הכספים והחובות למשהו שהוא בכלל לא העול שלנו, ואת “מה עוד אפשר לעשות שלא עשינו?” הפכתם לשאלה שיש עליה הרבה תשובות.

היום, בזכותכם, הפכנו להורים לאיילו’ש. אנחנו רוצים להודות לכם ויודעים שאין מילים בעולם שיכולות לעשות את זה, רק תפילה לבורא עולם שיחזיר לכם הוא את מה שלנו אין אפשרות להשיב.

לחצו כאן לתרומות »