הסיפור של יונתן

לרב ל’, האיש הנפלא של בוני עולם!

עוד מעט יגיעו לכאן החברים שלי לסעודת ה’שלישי למילה’ ואני מנצל את מספר דקות השקט כדי לכתוב לך קצת מרחשי ליבי. היית בברית אתמול. (לא הסכמת לקבל שום כיבוד וזה די חורה לי, אבל זה בהערת אגב. היית ונשארת איש של מאחורי הקלעים, אה?) היתה ברית קטנה, פשוטה, רגילה, באולם הקטן של בית הכנסת שלנו. הגיעה המשפחה, הגיעו כמה חברים. כולם שמחו, כמובן, והשתתפו, נשאו תפילה בעת הברית ורקדו בתום הסעודה. ככה, כמו בכל ברית.

רק אתה מכל האנשים שנכחו שם ידעת מה עומד מאחורי הברית הזו. ואיזה נס מקופל בתינוק הטהור הזה שהחזקתי בזרועותי. נכון, אנחנו לא נשואים חמש עשרה שנה, לא עשר ואפילו לא חמש. בקושי שנתיים ורבע מאחורינו, ובכל זאת. אתה, שליוית את התיק הלא פשוט שלנו בדרך הקצרה אולי בזמן, אבל ארוכה-ארוכה במה שהיא כללה – יודע כמה מיוחדת ועצומה היתה הברית הקטנה הזו. וכמה היה הכל יכול להיות אחרת. אתה הרי קראת את הדיאגנוזה של הפרופסור ההוא מ… והלכת איתנו לרופא השני שרק הסכים איתו שמדובר בבעיה סבוכה ולא פשוטה ולא ברור אם בכלל יהיו לנו ילדים אי פעם…

יכול להיות שהיו פה ושם כאלו שהרימו גבה על השם בו בחרנו. לא סבא, לא רבי, יהונתן – ה’ נתן. אני מבין את זה. הם לא יודעים את מה שאנחנו ואתה יודעים, הלא כן? הם לא יודעים עד כמה עמוק ונוקב הספקנו לחוש כאן את מתנתו הענקית של הבורא.

תודה לך על שהיית השליח היקר ממרומים לשאת אותנו על כפיים ועל לב ולזכות אותנו ביהונתן הנפלא שלנו.

ייתן לך ה’ תמיד את כל משאלותיך, ורוב נחת מילדיך שלך!

לחצו כאן לתרומות »