הסיפור של שירי ואריאל

אליכם “בוני עולם”!!!

כותבת לכם אמא של שעיה.

שעיה הוא בן הזקונים שלי ובמשך אחת עשרה שנים לא היו לו ולאסתי ילדים. הייתי מודאגת מאוד אבל מה כבר יכולתי לעשות, ידעתי שטיפולים עולים הרבה כסף, ואנו נשארנו עם חובות מנישואי הילדים ולא הייתה לנו דרך לעזור לשעיה ולאסתי. ידעתי שהקושי הוא נוראי, ואני הייתי עסוקה במצבו הבריאותי של בעלי שכבר איננו צעיר, ולא יכולתי מספיק לתמוך בשעיה. רק התפללתי שכבר אזכה לראות נכדים גם ממנו.

כבר לפני שמונה שנים, שלוש שנים לאחר החתונה, שעיה החל להרגיע אותי: “אל תדאגי, אמא, בוני עולם כבר היפנו אותנו לאן שצריך “. ואחר כך “בוני עולם מממנים לנו”. “מישהי מבוני עולם מתלווה לאסתי”. “אל תדאגי, אמא, בוני עולם דואגים לזה”, ואני כן המשכתי לדאוג ולהתפלל ולהצטער וגם לשמוח שיש מישהו שעוזר להם.

אחת עשרה שנים לחתונה נולדו להם התאומים.

אני רוצה לספר לכם, שכשהלכתי לבקר את אסתי  ב”הדסה” לא נכנסתי לקנות להם כובעים ושמיכות, את זה עשיתי מאוחר יותר, נכנסתי לירקן לקנות מנגו. כשהגעתי ראיתי את שעיה יושב ליד אסתי ושתי עריסות שקופות לצידם. התיישבתי גם אני, חתכתי בזהירות את המנגו ושלושתנו ברכנו בכוונה: “שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה”.

אלוקים יברך אתכם,

סבתא של שירי ואריאל.

לחצו כאן לתרומות »