הסיפור של אפרים

לכבוד הרב בוכנר!

גם אתה התבשרת בשבוע שעבר על השמחה הגדולה שבהולדת בן למשפחת ק.

זה היה בשבילי רגע בלתי נשכח.

מוטי התקשר אלי, ומעבר לקו שמעתי רק בכי חנוק.

ידעתי מה הוא הולך לומר לי, אבל לא בדיוק צדקתי. הוא לא אמר לי כלום.

“מוטי” אמרתי לו. הבכי שלו התגבר. ופתאום שמעתי עוד קול בכי ברקע. או-אה, אה-אה. צרחה נוקבת, צרחה מדהימה, אף פעם לא שמעתי צרחה כזאת.

מוטי אמר לי “ר’ א.” חנוק, ואני הסיתי אותו. “ששש… תן לי לשמוע”.

אני יודע מה הם עברו עד לשעה הגדולה הזאת. בתור יועץ של “בוני עולם” אני פוגש עוד הרבה זוגות בדרך הזאת. שלצערי גם באופן אישי אני עוד פוסע בה וטרם זכיתי לסוף הזה, אבל כשמוטי התקשר אלי הרגשתי כאילו כן זכיתי. רק עכשיו הבנתי על מה אתה מדבר כשאתה אומר שכאילו זכית.

אתמול הייתה הברית של אפרים. בשעת הרצון של הבכי שלו הספקתי להזכיר את שמותינו, ושמות של עוד חמישה זוגות שאני איתם בקשר מטעם “בוני עולם”. התפללתי שגם בבתינו ישמע קול ששון וקול שמחה וקול או-אה שכזה. ומי שחושב שרק נשים נמסות מקול של תינוק בן יומו, לא ראה מימיו גבר שכלתן שכמוני, מזיל דמעות בגלל או-אה.

לחצו כאן לתרומות »