הסיכוי האחרון שלהם!!! מגבית חירום

הם כבר לא סופרים. מזמן הפסיקו לרשום את מספר הפעמים בהם באו והלכו, חזרו ושבו ,עלו וירדו, טיפסו ונסעו.

אולי יש מספר כזה אינספור?

כי מבחינתם הרי שמדובר במאות ואלפי תמונות תקועות שנצרבו במוחן. כאלו שהיו מרכזיים יותר בדרך התלולה וגם כאלו שפחות. הצד השווה לכולם שהם היו טעונות בציפייה, בתקווה, בכסיסת ציפורניים, ונדודי שינה. ההמתנות הארוכות מחוץ לדלתות הרופאים. הביקורים התכופים במכונים ומעבדות. פעימות הלב הרמות עת ישבו לשמוע תוצאות. כל אלו התגמדו אל מול ייסורי הגוף והנפש המשברים רוחו וכוחו של אדם. שנגבו מהם במרוצת השנים. במה לא התנסו, איפה לא היו, כמה פעמים נלחמו, 

ובסוף?

אי אפשר לתאר את הרגע המצמרר הזה בו הגורל האכזר מכה שוב ומנפץ בכאב חד וחודר את החלומות שנטוו. עוד פעם לא? 

הם חזרו שוב לבית הריק והדומם, פירקו את יתרת דמעותיהם שנשארו בשקי עיניהם הטרוטות והחליטו לא להרים ידיים. לא לוותר!

משאלת חיים היא דבר שחזק מכל אכזבה ומכל קושי שיש. ואז הם התבשרו, על הביקור של הפרופ' המומחה מספר 1 המוטס ארצה במיוחד למקרים כאלו הם שמעו לא אחת. אבל הרשימה..אוי כמה ארוכה וההמתנה? לא ניתן להבטיח דבר. והנה, הפעם התבשרו הם כי שמם השתרבב אל תוך רשימת 15 הזוגות המועמדים לטיפול הנדיר. 

סדרת הכנה בת יותר מחצי שנה הציבה בפניהם משוכות לא קלות אותם צלחו בהתמדה כשבעיני רוחם עומדת התקווה התלויה בביקור הפרופ' מקרונל – ארה"ב והסיכוי האחרון שלהם לנס שיביא לקיצו את מסכת הייסורים שלהם ואולי….

אולי תכניס סוף סוף את האור המקווה לביתם בדמות ילד בריא שימלא את החלל הפעור שממתין לבואו…